אז אני לא טבח, לפחות לא אחד כזה שלמד מטבח, ומחזיק תעודה..
אבל הכנתי אורז אוסטרלי, מהקנייה העמוסה בשופר סל, והוא כל כך טעים, וגם יש לי בלוג כעיסוק כתיבה צדדי נחמד,
אז הנה אני כותב לכם.
אחרי שקראתי אינספור כתבות על כמה אורז בריא וטוב לבריאות, וסיפרתי לכם ככה בקצרה לפני שאני לא היי טק, אלא לואו טק, אז תרשו לי אנקדוטה קצרה, במשך שישה חודשים רצופים חייתי מאורז לבן בלבד, גרתי בנחלת בנימין תקופה קצרה, חצי שנה, וכל כך אהבתי לקנות אורז במשקל, שהייתי קונה כל פעם קצת, הייתי מכין סיר של אורז כל יום ומחסל אותו, אורז לבן בלבד במשך שישה חודשים, הערכים שלי היו ברצפה, ויטמין בי 12 היה לי מחסור, אבל שרדתי אותו, מאז שעברתי לתזונה טבעונית כבר ארבע שנים ברציפות, אני בריא כמו שור.
אז הכתבות על אורז החזירו אותי לאחור, אני תמיד מתקשה עם אוכל, ואני אסביר, בחיים עברתי מצבים שונים ומשונים, את חלקם כבר שמעתם וחלק אחר לא, וגם לא תשמעו, אבל חייתי חיים עם המון עליות וירידות, ולא תמיד זה בגלל המצב הכלכלי, לפעמים זה הדיכאון שאני סובל ממנו מאז שאני מכיר את עצמי, אני טיפוס דיי מלנכולי, ותמיד עייף. אז תקופה ארוכה כמעט ולא אכלתי דבר וחצי דבר, ואם אכלתי משהו אז אכלתי רק אותו וכל הזמן, אוכל, אצלי זה כמו אהבה, לא בדיוק כמו אהבה, אבל אוכל גורם לי אהבה, ואם יש אוכל שגורם לי לאהוב אותו אני מנסה עד שנמאס, ואז נפרדים כי כשהאהבה נגמרת אין בשביל מה להמשיך, זו דעתי. החיים קצרים מידיי בשביל להלחם מלחמות מיותרות, אין בשביל מה, אף אחד לא יודע מתי הוא ימות, היום מחר עוד דקה או שעה, אבל שואפים לנצח, ולנצח. אבל אם חיים טוב אחד עם השנייה, אז תמיד תהיה אהבה, אהבה היא לא רגש של טעם, או אכזבה, אהבה גם לא תלויה בנאמנות, אהבה היא פשוט, להיות נוכח באותו הרגע, אם אתה שם, ואתה נמצא, וטוב לך, אז הכל טוב, אבל אם אתה או את נמצאים והראש נמצא במקום אחר, אז לא טוב לשניכם, וכדאי שתיפרדו.
אז נחזור לאורז, כי היחסים שלי עם אוכל, הפכו למשהו אחר, כבר לא קשור לאהבה, אלא לחוויה אחרת, למידה, חקירה, מתיחת גבולות הכרה עצמית, ופשוט לדעת בוודאות מהם הגבולות שלי, אני טיפוס נורא גמיש בסך הכל, אז אני פשוט נהנה לאכול, וצריך לאכול, ואם כבר חיים למה לבזבז את הזמן לאכל את אותו הדבר כל יום, אם אפשר כל יום לאכול משהו אחר.
הלייבל מדבר למי שיודע לקרוא וקורא, הוא מספר סיפור, האוכל מדבר, אומרים מה שאתה אוכל זה מי שאתה, אז אני אוכל כרגע אורז אוסטרלי שבישלתי לפני זמן קצר, והמלאכה הייתה מועטה והאוכל מעדן.
מתחילים עם לחמם מעט שמן בסיר, כל אחד שיבחר איזה שמן שהוא רוצה, לא נעשה תחרות איזה שמן הכי טוב, אבל נגיד שמן פשתן למאכל לא יהיה רעיון טוב, מניסיון של אתמול, רצוי שלא, צריך שמן רך, לרכך תחילה את הבצל..
מכיוון שבסוף הבחור מהסופר, לא שלח לי סכינים, אז פשוט חתכתי את הבצל לרבעים, והכנסתי לסיר עם השמן החם, לא לטיגון לאידוי, הוספתי מעט מלח, כיסיתי והנמכתי את האש, ל-הכי קטן, וחיכיתי שהבצל יתרכך ויהיה מתוק, וככה היה, אני אוכל עכשיו.
שמן חם+ בצל חתוך+מעט מלח(לחילוף החומרים),עם מכסה(סגור)+ חום נמוך.
אלו הם חמשת המשתנים התלויים אחד בשנייה וזקוקים אחד את השנייה, כדי שהבצל יתרכך, ויהיה מאודה ולא מטוגן.
אלו הם חמשת המשתנים בסדר ואופן ההכנה, בסדר הזה וככה. קודם מחממים ת'שמן, אחר כך מוסיפים את הבצל, מיד שמים מעט מלח, מכסים עם מכסה ומנמיכים את הגז האש או החום, על אלו כיריים שאתם עובדים.
כדאי לפעם הראשונה כשמנסים לבשל משהו, בדרך כלל להכין מנה קטנה לאדם אחד, ולכן, אורז תמיד מבשלים בסיר קטן על אש קטנה, כמו משינה, על אש קטנה.
לא לטגן בצל, בשום פנים ואופן ולעולם לא, כולם יודעים, מי שאוכל בריא ולא, בצל הוא האנטיביוטיקה של הטבע יחד עם השום והאורגנו וכל אלו שהם אנטיביוטיקה טבעית, אז אם בזבזתם את הזמן לבשל, הכנתם בצל, תשמרו על המרכיבים החיוניים לתזונה שלכם, ושהבצל יהיה טעים לכם, וגם בריא ביחד ובאותו הזמן.
לאחר שהבצל התרכך, נהיה גמיש ורך, ושקוף למחצה, הוספתי שתי כוסות מים לפי ההוראות, וטבלייה אחת של קנור על עשבי תיבול, הגברתי את החום, הוספתי כפית מלח לפי הוראות הכנה על האריזה, וחיכיתי עד שהמים ירתחו, הכל לפי הוראות ההכנה של האורז. המים רתחו והוספתי כוס אורז, הנמכתי חזרה את האש, ל- הכי קטן, וכיסיתי עם מכסה למשך 20 דקות עד אשר נספגו המים באורז והאורז רך, כיסיתי עם מכסה וחיכיתי מעט.
האורז מוכן לאכילה, אני אכלתי כבר שתי מנות ממנו, טעים טעים טעים, מעדן..
תיהנו מזה אתם, ושיהיה בהצלחה..
אבל הכנתי אורז אוסטרלי, מהקנייה העמוסה בשופר סל, והוא כל כך טעים, וגם יש לי בלוג כעיסוק כתיבה צדדי נחמד,
אז הנה אני כותב לכם.
אחרי שקראתי אינספור כתבות על כמה אורז בריא וטוב לבריאות, וסיפרתי לכם ככה בקצרה לפני שאני לא היי טק, אלא לואו טק, אז תרשו לי אנקדוטה קצרה, במשך שישה חודשים רצופים חייתי מאורז לבן בלבד, גרתי בנחלת בנימין תקופה קצרה, חצי שנה, וכל כך אהבתי לקנות אורז במשקל, שהייתי קונה כל פעם קצת, הייתי מכין סיר של אורז כל יום ומחסל אותו, אורז לבן בלבד במשך שישה חודשים, הערכים שלי היו ברצפה, ויטמין בי 12 היה לי מחסור, אבל שרדתי אותו, מאז שעברתי לתזונה טבעונית כבר ארבע שנים ברציפות, אני בריא כמו שור.
אז הכתבות על אורז החזירו אותי לאחור, אני תמיד מתקשה עם אוכל, ואני אסביר, בחיים עברתי מצבים שונים ומשונים, את חלקם כבר שמעתם וחלק אחר לא, וגם לא תשמעו, אבל חייתי חיים עם המון עליות וירידות, ולא תמיד זה בגלל המצב הכלכלי, לפעמים זה הדיכאון שאני סובל ממנו מאז שאני מכיר את עצמי, אני טיפוס דיי מלנכולי, ותמיד עייף. אז תקופה ארוכה כמעט ולא אכלתי דבר וחצי דבר, ואם אכלתי משהו אז אכלתי רק אותו וכל הזמן, אוכל, אצלי זה כמו אהבה, לא בדיוק כמו אהבה, אבל אוכל גורם לי אהבה, ואם יש אוכל שגורם לי לאהוב אותו אני מנסה עד שנמאס, ואז נפרדים כי כשהאהבה נגמרת אין בשביל מה להמשיך, זו דעתי. החיים קצרים מידיי בשביל להלחם מלחמות מיותרות, אין בשביל מה, אף אחד לא יודע מתי הוא ימות, היום מחר עוד דקה או שעה, אבל שואפים לנצח, ולנצח. אבל אם חיים טוב אחד עם השנייה, אז תמיד תהיה אהבה, אהבה היא לא רגש של טעם, או אכזבה, אהבה גם לא תלויה בנאמנות, אהבה היא פשוט, להיות נוכח באותו הרגע, אם אתה שם, ואתה נמצא, וטוב לך, אז הכל טוב, אבל אם אתה או את נמצאים והראש נמצא במקום אחר, אז לא טוב לשניכם, וכדאי שתיפרדו.
אז נחזור לאורז, כי היחסים שלי עם אוכל, הפכו למשהו אחר, כבר לא קשור לאהבה, אלא לחוויה אחרת, למידה, חקירה, מתיחת גבולות הכרה עצמית, ופשוט לדעת בוודאות מהם הגבולות שלי, אני טיפוס נורא גמיש בסך הכל, אז אני פשוט נהנה לאכול, וצריך לאכול, ואם כבר חיים למה לבזבז את הזמן לאכל את אותו הדבר כל יום, אם אפשר כל יום לאכול משהו אחר.
הלייבל מדבר למי שיודע לקרוא וקורא, הוא מספר סיפור, האוכל מדבר, אומרים מה שאתה אוכל זה מי שאתה, אז אני אוכל כרגע אורז אוסטרלי שבישלתי לפני זמן קצר, והמלאכה הייתה מועטה והאוכל מעדן.
מתחילים עם לחמם מעט שמן בסיר, כל אחד שיבחר איזה שמן שהוא רוצה, לא נעשה תחרות איזה שמן הכי טוב, אבל נגיד שמן פשתן למאכל לא יהיה רעיון טוב, מניסיון של אתמול, רצוי שלא, צריך שמן רך, לרכך תחילה את הבצל..
מכיוון שבסוף הבחור מהסופר, לא שלח לי סכינים, אז פשוט חתכתי את הבצל לרבעים, והכנסתי לסיר עם השמן החם, לא לטיגון לאידוי, הוספתי מעט מלח, כיסיתי והנמכתי את האש, ל-הכי קטן, וחיכיתי שהבצל יתרכך ויהיה מתוק, וככה היה, אני אוכל עכשיו.
תהליך האידוי של הבצל הוא עניין פשוט, מחממים שמן, השמן צריך להיות חם, הוא מזרז את תהליך חילוף החומרים בינו לבין הבצל, כל הטעמים החזקים של הבצל, מתחילים לצאת, אלו הם גם מה שמקשים אותו, הטעם המר והחריפות המסריחה, הם אלו שגורמים לבצל להיות קשה וחזק, אני שמעתי לא פעם מישהי מספרת, שאנשים קשים נשברים בסוף, הכי טוב להיות גמיש, כזה שמסוגל להתכופף אבל מתיישר חזרה בלי שום בעיה.
אז התהליך הוא פשוט, הנה הסמכה, ואין מרווחים ארוכים קצרים זו משוואה פשוטהשמן חם+ בצל חתוך+מעט מלח(לחילוף החומרים),עם מכסה(סגור)+ חום נמוך.
אלו הם חמשת המשתנים התלויים אחד בשנייה וזקוקים אחד את השנייה, כדי שהבצל יתרכך, ויהיה מאודה ולא מטוגן.
אלו הם חמשת המשתנים בסדר ואופן ההכנה, בסדר הזה וככה. קודם מחממים ת'שמן, אחר כך מוסיפים את הבצל, מיד שמים מעט מלח, מכסים עם מכסה ומנמיכים את הגז האש או החום, על אלו כיריים שאתם עובדים.
כדאי לפעם הראשונה כשמנסים לבשל משהו, בדרך כלל להכין מנה קטנה לאדם אחד, ולכן, אורז תמיד מבשלים בסיר קטן על אש קטנה, כמו משינה, על אש קטנה.
לא לטגן בצל, בשום פנים ואופן ולעולם לא, כולם יודעים, מי שאוכל בריא ולא, בצל הוא האנטיביוטיקה של הטבע יחד עם השום והאורגנו וכל אלו שהם אנטיביוטיקה טבעית, אז אם בזבזתם את הזמן לבשל, הכנתם בצל, תשמרו על המרכיבים החיוניים לתזונה שלכם, ושהבצל יהיה טעים לכם, וגם בריא ביחד ובאותו הזמן.
לאחר שהבצל התרכך, נהיה גמיש ורך, ושקוף למחצה, הוספתי שתי כוסות מים לפי ההוראות, וטבלייה אחת של קנור על עשבי תיבול, הגברתי את החום, הוספתי כפית מלח לפי הוראות הכנה על האריזה, וחיכיתי עד שהמים ירתחו, הכל לפי הוראות ההכנה של האורז. המים רתחו והוספתי כוס אורז, הנמכתי חזרה את האש, ל- הכי קטן, וכיסיתי עם מכסה למשך 20 דקות עד אשר נספגו המים באורז והאורז רך, כיסיתי עם מכסה וחיכיתי מעט.
האורז מוכן לאכילה, אני אכלתי כבר שתי מנות ממנו, טעים טעים טעים, מעדן..
תיהנו מזה אתם, ושיהיה בהצלחה..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה