מעניין אם בשאר המקומות בארץ המצב דומה לזה שנמצא כאן.. מעניין היכן בארץ ישנה כמות אוכלוסייה שצופה בטלוויזיה כמספר התושבים שמאכלסים אותה, כי אם מישהו שואל אותי, בגליל, אין אדם שלא צופה בטלוויזיה.
דבר אחר שמעניין לא מעט הוא מה קדם למה, הטלוויזיה או החברה?
קשה לי לחקור את הנושא, מהסיבה הפשוטה, הווה אומר, שהחברה מושפעת מהטלוויזיה, קחו את אמא שלי לדוגמא, היא חוזרת מהעבודה, מיד השלט בין הידיים, ערוץ 26, הפח הגדול, זו לא שגיאה זו לא טעות, הפח הגדול בהופעת הבכורה היומית, כן, כן כל יום הערוץ מפעיל תוכנית בכורה יומית, מה שהיה אתמול לא זכור מה שיש היום טרי,חדש, מלא הפתעות וחידושים, מלבד הדמויות, שנותרו כפי שהן בדיוק, אותן דמויות פחות אחד מידיי שבוע, אין שינוי, הם יהיו אותם דמויות כמו תמיד, מספיק מעניין יהיה לשמוע מה יש להם להגיד, ואחרי שאמרו, איך זה משפיע על שאר חברי הקבוצה, ואחרי כל זה, מה הדבר הגדול הבא.. כן זה מרתק מעניין סוחף מושך, ואף הופך לנושא שיחה, אבל, וזה אבל גדול, מה קורה שמתנתקים מהטלוויזיה, ואתה פשוט הולך, סתם ככה, ביום יום, כהרגלך, מטבעך, לתומך, במחשבות שלך, בחיים האישיים שלך, בין כל שאר העיסוקים שלך, בשגרה הרגילה של החיים, מה אז היית אומר לו היית פוגש את הסיטואציות הללו ביום יום הרגיל שלך..? האם זה מתיישב עם עולמך הפנימי?
תרשו לי לענות, בהחלט לא, ממש לא, בכלל לא, אבסולוטלי לא!!!
עולמי הפנימי עשיר מידיי בשביל לחרבן אותו עם שיט כזה עלוב. והוא עלוב, ומעצבן, ומיותר יהיה לציין כי נדמה לי שדיי קל ופשוט להבין את הלך הרוח שלי כאשר אני כותב בזה הרגע. כן, כן , הטלוויזיה חירבנה לנו את החיים, לא רק שהיא מייצרת זבל בכמויות, לא רק שהמוזיקה הלכה לעולמה, העיתונות הלכה לעולמה, החברה הלכה לעולמה, כולם נמצאים בעולמות נפרדים, ובעולם הזה, המראה היחידה שנשארה, היא הטלוויזיה. זאת שעורכת תוכניות תחרות שירה, כאילו, אני ,באמת שואל את עצמי, איך יוצא, שאנשים ממשיכים ללכת לשם, והמבקרים ממשיכים לבקר בצורה רצינית, כאילו לאן נעלמה השפיות? היא איי פעם הייתה כאן, או שהטלוויזיה החליטה שיש צורך לנקז לתוכה את כל הטימטום רק כדי שאני ארגיש לרגע אחד או כמה רגעים ספורים, שאני נורמלי, כן אני נורמלי, שפוי אפילו, אחד היחידים, יחיד סגולה ואני לא מתבייש בזה, אני גאה בעצמי ללא כל שמץ של בושה. לא מתבייש להודות, אני נורמלי!!! הרייי לי..
אני באמת מנסה לעצור את פרץ ההתלהבות הצינית, אבל מישהו איי פעם עצר רגע לשאול את עצמו, מה הקטע לשיר, מה הקטע בכלל להוכיח שאני יודע לשיר, מה הקטע לשיר בשביל שמישהו אחר ישמע, בשביל מה לשיר בכלל, ואני, אם שאלתם אותי, חשבתי שלשיר זה בסך הכל שמחה, להיות שמח, חלקה קטנה של אושר שמחה, יצירת שמחה, שבה כולם יכולים לקחת חלק ולהינות, לשמוח לשיר, לעשות צחוק מעצמם להשתטות, וזה לא חייב להיות יפה מדוייק ופיחחח אחד גדול..
מה קרה לסתם, לשיר כדי לשיר, ולהיות שמח? מי שטוב לו ושמח שימחה!!! אז מחיתם כפיים, מחיתם דמעה, מחיתם מחאה שלא עשתה דבר, החברה בדרך לאבדון, העוני מכרסם בכל פינה, ההתעללות בילדים, זה מזעזע אותי, חייב להודות, ילדים בגנים שננעלים במחסנים, כי הסייעות(מעניין איפה הגננת, או שזה סתם הפלת אשמה על זו שהיא חסרת תואר) הגיע הזמן שמישהו יגיד את האמת בפנים, אין זכר במקום הזה, לעם היהודי..
ואם מישהו שואל אותי, יהודי הוא יהודה, וכל השאר יכולים ללכת לפח.
אז למה מיראר לה גליל, כי הגליל הירוק, היפה והפורח, היכן שעדיין צומח, ויש צמיחה, הצמיחה לא בריאה, לא נכונה, ולא בכיוון הנכון. ואם כן, אז יש לא מעט נקודות שאני רוצה לעלות.
הראשונה, יש תחרות חברים, וכדאי שכולם יבינו את זה טוב טוב, כי בתחרות, הטוב מנצח, ומי שחושב שהוא עושה טובה למישהו הוא טועה, מי שלא טוב, לא ישאר במסלול, אז כדאי לכם להיות טובים, וטובים זה לא אומר, להיות טובים בלרמות, כי הטלוויזיה גם בזה משקרת, הרי הכל מנוהל מחדר הבקרה, כאשר יש כאלו שמתחננים לחסדיהם של המפיקים לקבל עזרה, כאילו שאם הם יעברו אז הם באמת עברו, מבחן התוצאה היא המציאות, ומי שמבקש הנחות ומקבל אותן הוא מפסידן.
והחזק שורד, כן, בחברה שלנו היום, החזק שורד, תהיו חזקים, אלו הקשים, יתכופפו כמו חמורים.
ותדמיינו מה היה קורה לנו אם לכסף לא היה ערך, כי לפי איך שזה נראה, יש כל כך הרבה גולומים, שאני שואל את עצמי, בניסיון להעריך, כמה זמן עוד יעבור, עד שהכסף שאנחנו כל כך מורגלים אליו כבר לא יהיה רלוונטי.
וכשזה יקרה, איפה זה שם אתכם על המפה?
מירה
דבר אחר שמעניין לא מעט הוא מה קדם למה, הטלוויזיה או החברה?
קשה לי לחקור את הנושא, מהסיבה הפשוטה, הווה אומר, שהחברה מושפעת מהטלוויזיה, קחו את אמא שלי לדוגמא, היא חוזרת מהעבודה, מיד השלט בין הידיים, ערוץ 26, הפח הגדול, זו לא שגיאה זו לא טעות, הפח הגדול בהופעת הבכורה היומית, כן, כן כל יום הערוץ מפעיל תוכנית בכורה יומית, מה שהיה אתמול לא זכור מה שיש היום טרי,חדש, מלא הפתעות וחידושים, מלבד הדמויות, שנותרו כפי שהן בדיוק, אותן דמויות פחות אחד מידיי שבוע, אין שינוי, הם יהיו אותם דמויות כמו תמיד, מספיק מעניין יהיה לשמוע מה יש להם להגיד, ואחרי שאמרו, איך זה משפיע על שאר חברי הקבוצה, ואחרי כל זה, מה הדבר הגדול הבא.. כן זה מרתק מעניין סוחף מושך, ואף הופך לנושא שיחה, אבל, וזה אבל גדול, מה קורה שמתנתקים מהטלוויזיה, ואתה פשוט הולך, סתם ככה, ביום יום, כהרגלך, מטבעך, לתומך, במחשבות שלך, בחיים האישיים שלך, בין כל שאר העיסוקים שלך, בשגרה הרגילה של החיים, מה אז היית אומר לו היית פוגש את הסיטואציות הללו ביום יום הרגיל שלך..? האם זה מתיישב עם עולמך הפנימי?
תרשו לי לענות, בהחלט לא, ממש לא, בכלל לא, אבסולוטלי לא!!!
עולמי הפנימי עשיר מידיי בשביל לחרבן אותו עם שיט כזה עלוב. והוא עלוב, ומעצבן, ומיותר יהיה לציין כי נדמה לי שדיי קל ופשוט להבין את הלך הרוח שלי כאשר אני כותב בזה הרגע. כן, כן , הטלוויזיה חירבנה לנו את החיים, לא רק שהיא מייצרת זבל בכמויות, לא רק שהמוזיקה הלכה לעולמה, העיתונות הלכה לעולמה, החברה הלכה לעולמה, כולם נמצאים בעולמות נפרדים, ובעולם הזה, המראה היחידה שנשארה, היא הטלוויזיה. זאת שעורכת תוכניות תחרות שירה, כאילו, אני ,באמת שואל את עצמי, איך יוצא, שאנשים ממשיכים ללכת לשם, והמבקרים ממשיכים לבקר בצורה רצינית, כאילו לאן נעלמה השפיות? היא איי פעם הייתה כאן, או שהטלוויזיה החליטה שיש צורך לנקז לתוכה את כל הטימטום רק כדי שאני ארגיש לרגע אחד או כמה רגעים ספורים, שאני נורמלי, כן אני נורמלי, שפוי אפילו, אחד היחידים, יחיד סגולה ואני לא מתבייש בזה, אני גאה בעצמי ללא כל שמץ של בושה. לא מתבייש להודות, אני נורמלי!!! הרייי לי..
אני באמת מנסה לעצור את פרץ ההתלהבות הצינית, אבל מישהו איי פעם עצר רגע לשאול את עצמו, מה הקטע לשיר, מה הקטע בכלל להוכיח שאני יודע לשיר, מה הקטע לשיר בשביל שמישהו אחר ישמע, בשביל מה לשיר בכלל, ואני, אם שאלתם אותי, חשבתי שלשיר זה בסך הכל שמחה, להיות שמח, חלקה קטנה של אושר שמחה, יצירת שמחה, שבה כולם יכולים לקחת חלק ולהינות, לשמוח לשיר, לעשות צחוק מעצמם להשתטות, וזה לא חייב להיות יפה מדוייק ופיחחח אחד גדול..
מה קרה לסתם, לשיר כדי לשיר, ולהיות שמח? מי שטוב לו ושמח שימחה!!! אז מחיתם כפיים, מחיתם דמעה, מחיתם מחאה שלא עשתה דבר, החברה בדרך לאבדון, העוני מכרסם בכל פינה, ההתעללות בילדים, זה מזעזע אותי, חייב להודות, ילדים בגנים שננעלים במחסנים, כי הסייעות(מעניין איפה הגננת, או שזה סתם הפלת אשמה על זו שהיא חסרת תואר) הגיע הזמן שמישהו יגיד את האמת בפנים, אין זכר במקום הזה, לעם היהודי..
ואם מישהו שואל אותי, יהודי הוא יהודה, וכל השאר יכולים ללכת לפח.
אז למה מיראר לה גליל, כי הגליל הירוק, היפה והפורח, היכן שעדיין צומח, ויש צמיחה, הצמיחה לא בריאה, לא נכונה, ולא בכיוון הנכון. ואם כן, אז יש לא מעט נקודות שאני רוצה לעלות.
הראשונה, יש תחרות חברים, וכדאי שכולם יבינו את זה טוב טוב, כי בתחרות, הטוב מנצח, ומי שחושב שהוא עושה טובה למישהו הוא טועה, מי שלא טוב, לא ישאר במסלול, אז כדאי לכם להיות טובים, וטובים זה לא אומר, להיות טובים בלרמות, כי הטלוויזיה גם בזה משקרת, הרי הכל מנוהל מחדר הבקרה, כאשר יש כאלו שמתחננים לחסדיהם של המפיקים לקבל עזרה, כאילו שאם הם יעברו אז הם באמת עברו, מבחן התוצאה היא המציאות, ומי שמבקש הנחות ומקבל אותן הוא מפסידן.
והחזק שורד, כן, בחברה שלנו היום, החזק שורד, תהיו חזקים, אלו הקשים, יתכופפו כמו חמורים.
ותדמיינו מה היה קורה לנו אם לכסף לא היה ערך, כי לפי איך שזה נראה, יש כל כך הרבה גולומים, שאני שואל את עצמי, בניסיון להעריך, כמה זמן עוד יעבור, עד שהכסף שאנחנו כל כך מורגלים אליו כבר לא יהיה רלוונטי.
וכשזה יקרה, איפה זה שם אתכם על המפה?
מירה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה